לא תמיד עסקתי בטיפול ואימון לנוער וצעירים, ממש לא. רק במהלך חיי הבוגרים החלטתי שאני רוצה לעזור לבני נוער וצעירים. למעשה, להיות האדם שלו הייתי זקוק כילד.
כנער הסתובבתי בעולם עם תחושת נחיתות נוראית. לא הצלחתי להכיל את התסכול מעצמי. במשך שנים ראיתי רק את החולשות והחסרונות שלי ולא יכולתי לראות את החוזקות. הייתי בטוח שאין לי את הכלים להתמודד עם אתגרים של העולם הזה. אלו היו שנים מתישות, חוויתי בהן הרבה רגעים של תסכול וייאוש.
בגיל 26 ניגשתי לתכנית להשלמת בגרויות במכללת תל-חי. לאחר חודשיים של לימודים המליצה לי המורה לאנגלית לגשת לאיבחון מקיף לקשיים ולקויות למידה. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שהבעיה שלי איננה טיפשות או עצלנות, אלא מקבץ מכובד של לקויות למידה. התברר שיש לי קושי מהותי בקשב וריכוז, שלעולם לא אפטר משגיאות כתיב, שיש קושי בהבנת הנקרא, קושי ניכר בשליפת נתונים מהזיכרון, שיכולת השינון שלי מוגבלת ועוד… עד אותו רגע לא הצלחתי לגשר רגשית על הפער בין האופן בו אני תופס את האינטלקט שלי לבין חוסר ההצלחה שלי בלימודים.
כבר בכיתה ג' תוצאות המבחנים שלי היו נמוכות מדי. במיוחד התקשיתי לקבל את יכולת הביטוי בעל-פה ובכתב שבעיניי היו עלובות. ככל שהכישלונות החברתיים והלימודיים התרבו כך הם הפכו למפוארים וכואבים יותר… היו רגעים ארוכים שנכנעתי, חשבתי את עצמי לטיפש. נהייתי שתקן כפייתי ואימצתי משפטים כמו: "יפה שתיקה לחכמים", "סוף מעשה במחשבה תחילה" ועוד… מכיתה ד' אני מעריץ את משה רבנו בגלל היכולת שלו להנהיג למרות הגמגום וקשיי הדיבור שלו. לומר את האמת, תחושות התסכול והכעס ליוו אותי שנים רבות, עד מעבר לגיל 30.
בסופו של דבר מצאתי את היכולות שלי ממש מתחת לפנס (כמה בנאלי). הבנתי שאני צריך לפעול דרך החוזקות ולהפסיק להתעסק בחולשות. נשמע פשוט? ממש לא! באופן מוזר, לא הצלחתי להשלים עם החוזקות שלי. למעשה, ההבנה מה הן החוזקות שלי הכניסה אותי לפניקה והעמיקה את חוסר הביטחון בעצמי. כאשר שאלתי את עצמי למה אני מרגיש כך ? גיליתי לראשונה, תהליכים בעייתיים שעיצבו את עולמי הרגשי.
הבנתי שמערכת החינוך אינה מעודדת אינדיבידואליות והיא סוללת את דרך המלך רק למי שטוב בלימודים. הבנתי שלרוע מזלי, המערכת מתגמלת בעיקר את אלו שטובים במקצועות הראליים עם דגש מוגזם על מתמטיקה. בית הספר מכניס אתכולנו לתוך קו יצור אחיד עם מערכת בקרת איכות זהה של שינון, ציונים ומשמעת. כמו רבים אחרים הפנמתי את המשוואה: לא טוב בלימודים = לא חכם ולא מוצלח. המשוואה ההרסנית הזו פגעה בי קשות. בסוף כיתה י"א זרקו אותי מבית הספר. המנהלת אמרה שאני נחמד ועם פוטנציאל… אבל, "לא בבית סיפרנו". הביטחון העצמי שלי הגיע לקרשים. לאסוני, גם המבוגרים המשמעותיים בחיי נהגו בי בשיטות קולקטיביות דומות. גם הם לא הבינו שמערכת החינוך לא בנויה לאנשים כמוני ולמרות הרצון והאכפתיות הם לא הצליחו לעודד ועזור לי.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד בעד לימודים. ידע, תחרותיות וחתירה למצוינות הם ערכים חשובים מאוד עבורי. כאיש חינוך וטיפול אני רואה בלימודים ובמבחני הבגרות כלי אפקטיבי שעוזר להעביר מסרים וערכים כמו שיתוף פעולה, השגיות ושאיפה למצוינות. הצלחה בלימודים מפתחת בכל אחד תחושות של מסוגלות וביטחון ביכולת שלו. האתגר של המורה והמחנך היא למצוא את הדרכים הנכונות כדי להוביל כל אחד להצלחה שתואמת את כישוריו.
כתוצר של מערכת החינוך הישראלית היה לי קשה לקבל כחוזקות, כישורים כמו: רגישות, אמפתיה, הכלה, הקשבה, שקדנות, מחויבות ולמדנות. הרי אין להם כל שימוש בבית הספר. לצערי, לא היה מבוגר משמעותי שיבהיר לי שתכונות אלו אינן חולשות אלא חוזקות אמתיות. למדתי שכאשר אני סומך על האינטואיציות ופועל בעזרת החוזקות שלי, אני מצליח כמו קסם להתגבר על חולשות שלי.
אני יודע שקשיי למידה הם רק מצוקה אחת מיני רבות. כמטפל, מאמן לבני נוער וצעירים וכמדריך להורים, אני פוגש מצוקות נפשיות שנובעות מסיבות כמו גירושין, מחלות, מוות, מצב בטחוני, אלימות ועוד… בכל קושי כזה קיימת סכנה. אבל, כאשר המצוקות האלו מתחברות לקשיי למידה, פוטנציאל ההרס הוא גדול יותר.
כל איש מצליח יודע שהוא חייב לסמוך על האינטואיציה שלו. אבל מי שלא מאמין בחוזקותיו לא יכול להאמין באינטואיציה שלו. חוזקות הן כישרון מולד שצריך לפתח וללמוד לסמוך עליהן. אדם שלא סומך על חוזקותיו יהיה תלוי כל הזמן בהחלטות של אחרים. מאחר והוא יפחד לקחת החלטות בעצמו. ילד שמפתח חשש שאין לו את הכלים להשפיע על עתידו, מתחיל לפתח מצוקה נפשית. חששות לא מטופלות הופכות לפחדים, שבהדרגה מובילים לקשיי התנהגות, אלימות, חרדות ודיכאון. אחד הסימנים הברורים למצוקה נפשית אצל ילדים ונוער זה ירידה בלימודים והתמכרות למחשב. אצל צעירים, זה קשיים בצבא, שרות לאומי או קושי ניכר בתעסוקה.
כילד עם קשיי למידה אני יודע שכל ילד רוצה ללמוד וכל ילד רוצה להצליח! היום כמטפל ומאמן לנוער וצעירים אני פועל מתוך הבנה שכל אחד שואף למצוא את הדרכים לממש את כישרון שטמון בו. אני פועל מתוך אמונה ש"כל אחד רוצה להיות הגירסה הכי טובה של עצמו". רק צריך למצוא את הדרכים לעזור לו לממש את עצמו ולהוביל אותו להצלחה.