אייכה מציע להורים שפה חינוכית וכלים מעשיים, שמצליחים לרפא ביעילות קשיים ביחסים עם הילד.
זו גישה טיפולית-חינוכית-התפתחותית שהוכחה כיעילה מאוד בשיפור יחסים שנמצאים במצבי קיצון.
בכל הקשור ליחסים ולחינוך הילדים ההורית המודרנית מושפעת באופן גורף מהמודל החברתי הישן הפטריארכלי. קשיים רבים ביחסים בין ההורים לילדים נובעים משינויים משמעותיים שעברה החברה המודרנית בחוקים, בערכים ובנורמות החברתיות שלה. שינויים חברתיים בשילוב התפתחות טכנולוגית מואצת הובילו לשחיקה במעמד המגדל כבעל סמכות, ידע והמשאבים. השחיקה במעמד המסורתי של המגדל, הביאו לשינויים משמעותיים בדרך בה הוא יכול להפעיל כלים של "סמכות הורית מיטיבה ומכוונת". היום אנו מבינים שסביבה אוהבת, חמה, אכפתית ומתחשבת, חיונית מאוד להתפתחות הילד אבל, היא אינה יכולה להוביל לבדה להתפתחות בריאה של הילד. הילד זקוק גם לכיוון ומשובים סמכותיים מהסביבה שיסיעו לו להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו. הקושי מתחיל להופיעה כאשר הפעלה לא נכונה של "סמכות הורית" מובילה הורים טובים ומשקיעים למערכת יחסים טעונה בכעס ותסכול הדדי. במקרים קיצוניים קצרים בתקשורת של הורים מייטיבים ואכפתיים יכולים להוביל גם ליחסים של ביטול הדדי ואף אלימות.
אייכה מציאה שינוי חשיבה משמעותי בדרך ל"סמכות הורית מיטיבה". שינוי החשיבה הוא לא בכוונה אלא בדרך בה אנחנו מנסחים את המסר ההורי שלנו. במקום להעביר לילד מסרים חינוכיים שמשדרים כוחנות וסמכותיות, ההורה צריך "להפוך כיוון" ולנסח את המסרים שמאירים אותו כמגדלור. מאירים אותו לא במובן של נרקסיזם או אגואיזם, אלא במובן של מגדלור שמאיר את עצמו ובדרך זו מכוון ספינות לחוף מבטחים.הורה-מגדלור פועל בשיתוף ובהדדיות עם הילד לכן, עליו לפעול מתוך קבלה של הרצונות והצרכים של הילד ומתוך אמונה במסוגלות שלו לבחור את דרכו לבד.
בגישת המגדלור ההורה המיטיב לומד לנסח מסרים בגוף ראשון יחיד (אני). מסריו צרכים לחשוף באופן ברור את הערכים, ההרצונות, השאיפות, הצרכים וגבולות אישיים שלו. כדי לשנות התנהגות לא רצויה של הילד ההורה צריך להאיר ולגלות את עצמו כמגדלור ולהמנע מניסוח מסרים תוקפים המנוסחים במשפטים כמו "אתה צריך", "אתם לא יכולים" או "אסור לך" שמשדרים כוחנות, סמכותיות, ביקורתיות ושיפוטיות כלפי הילד.
לסיכום: במאה ה -21 ההורה שואב את "סמכותו ההורית" מתוך יכולתו להגדיר ולהאיר את עצמו באופן ברור וגלוי במרחב החיים של הילד. עליו להיות גלוי עם ערכיו וגבולותיו האישיים ולסמן לילד באופן ברור עד היכן הוא מוכן להתפשר על עקרונותיו למענו. המודעות לערכים ונורמות אישיות יוצרים עבור ההורה "עוגן רגשי" ברור של מותר ואסור מול התנהגויות לא רצויות של הילד. הורה שלוקח אחריות על שינוי דפוסי התנהגות והתקשורת מול הילד, יצליח להשפיע עליו לטובה גם במקרים קיצוניים של חוסר שיתוף פעולה מצדו. ניסוח נכון של המסרים מאפשרים לילד לקבל את סמכותו ההורית ומפתחים בילד אמונה במסוגלות העצמית, ומסייעים לו בתהליכי הגדרה עצמית ובפיתוח אחריות.
