אייכה מציע להורים שפה חינוכית וכלים מעשיים, שמצליחים לרפא ביעילות קשיים ביחסים עם הילד.
זו גישה טיפולית-חינוכית-התפתחותית שהוכחה כיעילה במיוחד בשיפור יחסים שנמצאים במצבי קיצון.
בכל הקשור ליחסים ולחינוך הילדים ההורית המודרנית מושפעת באופן גורף מהמודל החברתי הישן הפטריארכלית. קשיים רבים ביחסים בין ההורים לילדים נובעים משינויים משמעותיים שעברה החברה המודרנית בחוקים, בערכים ובנורמות החברתיות שלה. שינויים חברתיים בשילוב התפתחות טכנולוגית מואצת הובילו לשחיקה במעמד המגדל כבעל סמכות, ידע והמשאבים. השחיקה במעמדו המסורתי של המגדל, הביאו לשינויים משמעותיים בדרך בה הוא יכול להפעיל כלים של "סמכות ההורית מיטיבה". היום אנו מבינים שסביבה אוהבת, חמה, אכפתית ומתחשבת, חיונית מאוד להתפתחות הילד. אבל היא אינה יכולה להשפיע לבדה על התפתחות בריאה שלו. הילד זקוק גם לכיוון ומשובים מהסביבה שיסיעו לו להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו. במקרים רבים, הפעלה לא נכונה של "סמכות הורית" מובילה הורים טובים ומשקיעים למערכת יחסים טעונה בכעס ותסכול הדדי. אבל, במקרים קיצוניים הם יכולים להוביל גם ליחסים של ביטול הדדי ואף אלימות.
אייכה מציאה שינוי חשיבה משמעותי בדרך ל"סמכות הורית מיטיבה". שינוי החשיבה הוא כיוון התקשורת של ההורה עם הילד. המסרים בהם השתמשנו עד היום צרכים לעבור שינוי של 180 מעלות. במקום לחנך את הילד בעזרת סמכותיות, בביקורתיות ושיפוטיות. ההורה צריך להפוך כיוון ולדבר במסרים שעוסקים רק בו. בימינו כדי לשנות התנהגות לא רצויה אצל הילד על ההורה לגלות, ולהאיר את עצמו בפני הילד , ולא להאיר את הילד בדרך של סמכותניות, ביקורתיות ושיפוטיות. ההורה המיטיב צריך ללמוד להעביר מסרים ברורים שיש בהם מודעות עצמית גבוהה, הארה פנימית שחושפת את ערכיו, רצונותיו, שאיפותיו וצרכיו אישיים.
ללמעשה, הדרישה שלנו מההורה האחראי היא, להפוך עצמו למגדלור שעומד זקוף וגלוי למרחוק. המגדלור מאיר את עצמו בזרקור חזק ובדרך זו מצליח לכוון ספינות לחוף מבטחים. במאה ה -21 ההורה שואב את "סמכותו ההורית" מתוך יכולתו להיות ברור ומואר כלומר, מתוך יכולתו להגדיר את עצמו מול הילד. ההורה מאיר את הערכים והמיומנויות שחשוב לו להעביר לילד. מאיר את הרצונות והשאיפות האישיים שלו ומאיר בצורה ברורה עד היכן הוא מוכן להתפשר למאן הילד. הורה כמגדלור מאיר את עצמו ומאמין במסוגלות של הילד לבחור לבד אם לשנות התנהגות בינאישית שאינה משרתת אותו.
ההבנה הפנימית מה הם ערכים, המגבלות ומה הוא מעוניין להשיג בהתנהלות מול הילד מאפשרת להורה "עוגן רגשי" יציב וברור. לקיחת האחריות לשינוי אישי משפיע לטובה על היחסים גם במקרים קיצוניים של חוסר שיתוף פעולה מצד הילד. הביטחון העצמי של ההורה והשפה המגדלת והתומכת של המסרים שלו, מאפשרת לילד לקבל את סמכותו הלא כוחנית. משובים נכונים מפתחים בילד אמונה במסוגלות העצמית, ומסייעים לו בתהליכי הגדרה עצמית ובפיתוח אחריות. בהמשך, ההפרדות מהתלות בהורים מאפשרת לילד לפעול לשיפור היחסים איתם.