עמדה רגשית של שותפות עם ההורה – העמדה מייצגת חיי-שיתוף והרמוניה מלאים בין ההורה לילד. הילד פועל ללא התנגדות לאחריות ההורה עליו ונשאר בקשר חיובי ושותפות מלאה גם כאשר ההורה משנה את "כללי המשחק". כדי להעביר "מסר מכוון" חיובי ההורה צריך לתת ביטוי ברור, גלוי ואוטנטי של אהבה, התחשבות ורצון לשותפות עם הילד.
כשלים מרכזיים בתקשורת – חסך בביטוים של אהבה, התחשבות ושותפות גורמים לילד תחושה של חוסר ביטחון ונפרדות מההורה. הילד חושש שההורה אינו אוטנטי (אישי ואמין), לא אמפטי ואינו מעוניין בחיי שיתוף אתו.
דוגמה "למסר מכוון" בעמדה רגשית של שותפות : ממי אהוב שלי אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק אבל, אנחנו צרכים ללכת הביתה להכין ארוחת ערב.
עמדה רגשית של הזדהות עם ההורה – מייצגת את תחילת תחושת הנפרדות מההורה. הילד עדין תלוי בהורה ומעוניין בחיי-שיתוף והרמוניה אתו. אבל, כדי להעביר "מסר מכוון" חיובי ולאפשר לילד להזדהות עם רצונותיו ומטרותיו האישיים, ההורה צריך לתת גם ביטוי ברור ואוטנטי לרגשותיו האישיים.
כשלים מרכזיים בתקשורת – כאשר ההורה אינו מבטא התחשבות, אהבה ורצון לשותפות עם הילד ואינו מבטא באופן ברור ואוטנטי את רגשותיו אישיים. הילד מתחיל לחשוש שההורה לא רואה אותו ואינו קשוב לצרכיו. במצב זה, הילד יתקשה להזדהות ולשתף פעולה עם רצונותיו ומטרותיו של ההורה.
דוגמה "למסר מכוון" בעמדה רגשית של הזדהות : ממי אהוב שלי אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק אבל לצערי, אמא חייבת ללכת הביתה להכין ארוחת ערב.
עמדה רגשית של אחריות כלפי ההורה – הילד כבר מודע לנפרדות ולרצונות השונים שלו מההורה. כדי להעביר "מסר מכוון" חיובי ולגייס בילד תחושה של אחריות ואמפתיה כלפי רצונותיו האישיים. ההורה צריך לתת ביטוי ברור לרגשותיו ולהוסיף גם ביטוי אוטנטי וברור לצרכיו האישים כאדם וכהורה.
כשלים מרכזיים בתקשורת – חוסר הדדיות של ההורה, מתבטאת בחוסר ביטוי ברור ואוטנטי של התחשבות, אהבה, שותפות, רגשות וצרכים אישיים. חוסר בהדדיות לא מאפשר להורה, לגייס בילד התחשבות, אחריות ואמפתיה לרצונותיו האישיים.
דוגמה "למסר מכוון" בעמדה רגשית של אחריות : ממי אהוב שלי אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק אבל לצערי, אמא ממש חייבת ללכת עכשיו הביתה. אני צריכה להכין לכולם ארוחת ערב.
עמדה רגשית של כיבוד הגבולות כלפי ההורה – בעמדה זו "פער היחסים" בין שני סובייקטים (הורה וילד) ברור לעין. הילד כבר לא פועל מתוך שותפות או הזדהות אלא מתוך מקום של התחשבות ואחריות כלפי ההורה וזולתו. כדי להעביר "מסר מכוון" חיובי שמוביל ילד להתנהגות רצויה, ההורה צריך לתת ביטוי ברור ואוטנטי לרגשותיו וצרכיו האישיים, להציב גבולות ברורים ולחנך לנורמות וערכים שיקרים וחשובים לו.
כשלים מרכזיים בתקשורת – טשטוש גבולות, נורמות וערכים אישיים של ההורה מקשים על הילד להבין ולהתחשב בגבולות בינאישיים של זולתו. חוסר ההבנה מה מותר ומה אסור מקשים על הילד לקחת אחריות על עצמו ועל מעשיו.
דוגמה "למסר מכוון" בעמדה רגשית של כיבוד גבולות : ממי אהוב שלי אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק אבל לצערי, עכשיו סימנו ואנחנו הולכים הביתה. כי אני צריכה להכין לכולם ארוחת ערב.
עמדה רגשית של הכדאיות הוגנת כלפי ההורה – העמדה האחרונה שמתארת "פער יחסים" נורמטיבי בין הורה לילד עוסקת בחישובי תועלת וכדאיות של הילד ביחסיו עם ההורה. כדי להעביר לו "מסר מכוון", ההורה צריך להאיר באופן ברור וגלוי את הנורמות, הערכים והגבולות שעליהם הוא לא מוכן לוותר. בנוסף, עליו להנכיח את אי-שביעות רצונו מהתנהגות לא רצויה של הילד בעזרת שימוש "בהפסד מגדל".
כשלים מרכזיים בתקשורת – הורה צריך לגלות את עצמו כסובייקט עצמאי ולהאיר בזרקור (בגוף ראשון יחיד) את ערכיו, רצונותיו ושאיפותיו האישיים. עליו להימנע משימוש בכוחניות, ביקורתיות ושיפוטיות, ולהפסיק להשתמש במילים כמו: "אתה צריך" או "אתה לא יכול" ולאמץ משפטים כמו: "אני צריך", "לי זה חשוב" או "אני לא יכול".
דוגמה "למסר מכוון" בעמדה רגשית של הכדאיות הוגנת: ממי אהוב שלי אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק אבל, קבענו שבשעה 19.00 אנחנו חוזרים הביתה אחרת אני לא יכולה להכין לך ארוחת ערב, אני רוצה להספיק להכין אוכל גם לאחים שלך.
